תכנית אב לאומית בתחום הזיקנה - דו"ח ביניים החודש בכנסת ( מקוצר)

היינו שם

תאריך:18.7.18

פרישה מעבודה

אזרחים ותיקים חיים בממוצע 20 שנה לאחר פרישתם, נתונים אלו מלמדים שיש צורך לדון בשינוי המצב בכל הקשור בפרישה מעבודה ובתעסוקת מבוגרים. השינוי דרוש קודם כול משום שאנשים רבים רוצים ויכולים להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה הפורמלי הקבוע כיום. רבים מהם מעוניינים להמשיך לעבוד משום שדרושה להם הכנסה נוספת כדי להתמודד עם הצרכים לאחר היציאה לגמלאות. ידוע שעם היציאה לגמלאות חלה ירידה בהכנסה. על פי ה-OECD ,בשנת 2014 הירידה הממוצעת בהכנסה  הייתה 61% אצל גברים ו- 54% אצל נשים. אחרים מעוניינים להמשיך לעבוד כדי להמשיך להיות פעילים ולתרום למשפחתם, לקהילה, למשק ולחברה. מחקרים רבים הצביעו על מגמה זו. כמו כן, יש להביא בחשבון שרק ל-40% מהאזרחים הוותיקים יש פנסיה, ובעבור אחרים הכנסה נוספת עשויה להיות חיונית.
המשרד לאזרחים ותיקים פרסם בשנת 2012 תוצאות סקר שהזמין ולפיו 66% מהאזרחים הוותיקים אינם רוצים לפרוש בהגיעם לגיל הפרישה הפורמלי.

הרצון להמשיך ולעבוד בערכאות (מקרה אחד מתוך שניים, המובאים בדו"ח)

עתירת גביש וחבריו: עתירה שהגישו ארבעה פרופסורים – רות בן ישראל, משה גביש, מרדכי שגב ואסא כשר – הגיעה לבית המשפט העליון. פרופ' אסא כשר אמר בבית המשפט: "אני סבור שמדינת ישראל חייבת לשמור על כבוד האדם בכל המצבים האנושיים, ובכלל זה – לעת זקנה. הרשות לכרות את עץ העבודה של האדם כליל, באופן שאינו קשור לערכיו, לרצונו, לטעמו וליכולתו, היא בלתי מוצדקת, בלתי מוסרית וראויה לתיקונים מהותיים".
הקביעה שאנשים אינם רשאים להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה, אף שרבים מעוניינים בכך, יש בה משום אפליה. הזכות לעבוד היא זכות יסוד בעלת ערך מוסרי, חברתי וכלכלי, ואין למנוע אותה מאדם כלשהו בגין גילו.

התועלת לפרט, לחברה ולמשק

התועלת לפרט: מחקרים רבים מלמדים על הקשר בין תעסוקה לבריאות טובה. אנשים שממשיכים לעבוד בריאים מבחינה גופנית ונפשית יותר מבני גילם שאינם עובדים. עבודה לאחר גיל הפרישה מאפשרת לעובדים להגדיל את הכנסתם, להמשיך לחסוך ולהגדיל את הפנסיה העתידית שלהם, במקום לכלות את חסכונותיהם. עבודה בגיל מבוגר גם מסייעת בהפגת הבדידות, מעלה את ההערכה העצמית ויוצרת תחושת סיפוק אישי.

התועלת לחברה ולכלכלה: עבודה לאחר גיל הפרישה מגדילה את כוח האדם במשק בעידן שבו הולך וקטן כוח העבודה בגיל 25–64 . אנשים שממשיכים לעבוד ממשיכים לצרוך יותר. העובדים ממשיכים לשלם מסים לקופת המדינה. אם לא ימשיכו לעבוד יאבד ערך כלכלי זה למשק ולחברה. יקטנו הוצאות המדינה על קצבאות. העובדים הוותיקים גם צברו ידע וניסיון רב במשך השנים, ויש לזה ערך רב למשק ולחברה. אל מול הגישה המצביעה על התועלת שבהמשך עבודה של האזרחים הוותיקים והצורך בשינוי החקיקה הקיימת עולים כמה טיעונים.
הטיעון הראשון הוא שכושר העבודה של עובדים מבוגרים הוא ירוד בגין הירידה במצבם הפיזי עקב תהליך ההזדקנות. מצבם הפיזי של מבוגרים אכן טוב פחות משל צעירים, אולם עולם התעסוקה המודרני בנוי כיום – ובוודאי יהיה כך גם בעתיד – על עבודת מוח יותר מאשר על עבודה פיזית, ודווקא הוותיקים, אשר צברו ידע וניסיון רב בשנות עבודתם, יכולים לתרום לא פחות ולעיתים אף יותר מהצעירים. דוגמה בולטת היא הפרופסורים באוניברסיטאות. הם מחויבים לפרוש בגיל הפרישה הרשמי, אולם רבים מהם בשיא הפריחה המחקרית והמדעית שלהם ומעוניינים להמשיך להיות פעילים.
הטענה השנייה הנשמעת היא שהמבוגרים שאינם פורשים חוסמים את התקדמותם התעסוקתית של הצעירים. טענה זו איננה עומדת במבחן המציאות. כידוע, לפני שנים אחדות הועלה גיל הפרישה מ-60 ל-62 לנשים ומ-65 ל-67 לגברים. שינוי זה לא גרם להגדלת שיעורי האבטלה בקרב הצעירים.
דוגמה נוספת היא תעסוקת נשים. תעסוקת נשים בארץ עלתה במידה ניכרת, אולם הגידול בה לא גרם להגדלת האבטלה בקרב הצעירים. נוסף על כך, במדינות שביטלו את חובת הפרישה מחמת הגיל, כמו ארצות הברית וקנדה, לא חלה עלייה בשיעורי האבטלה של הצעירים.
על סמך הנתונים הללו עלינו להכריע בשאלה אם יש צורך לשנות את המצב הקיים, ואם כן – כיצד.אפשר לתת שלוש תשובות חלופיות על שאלה זו: האחת – להשאיר את המצב על כנו, מנימוקים שנזכרו לעיל; השנייה – להעלות את גיל הפרישה בכמה שנים, למשל כפי שהמליצה ועדת נתניהו בשנת 2000 – העלאת גיל הפרישה של נשים וגברים כאחד ל-70 ;השלישית – לבטל את חובת הפרישה מחמת הגיל ולקבוע פרישה על פי רצונו ויכולתו של העובד, כפי שהציעו העותרים לבג"ץ בעתירת גביש וחבריו וכפי שהומלץ בוועידת מדריד.
החלופה התומכת בביטול חובת הפרישה מחמת הגיל נשענת קודם כול על ההיבט המוסרי: הזכות לעבוד היא זכות בסיסית, ואין לשלול אותה מאדם רק מחמת גילו המבוגר. מה שצריך לקבוע אם אדם ימשיך לעבוד הוא רצונו ויכולתו הפיזית והמנטלית. גישה זו מצאה את ביטויה בהחלטת ועידת מדריד "לאפשר לאנשים זקנים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוניינים ומסוגלים לעבוד". נזכיר לצד ההיבט המוסרי את כל הנימוקים בדבר התועלת שבהמשך עבודה הן לאזרח הוותיק עצמו והן למשק ולחברה. הנימוקים העיקריים נגד גישה זו הם הסכנה שהישארות מבוגרים בשוק העבודה תחסום או תעכב צעירים, היכולת הפיזית והמנטלית הפחותה של האזרחים הוותיקים וכן הקושי שעלול להתעורר אם יהיה צורך לפטר עובדים בגין ירידה תפקודית. לאחרונה הגישו חברי הכנסת מרב מיכאלי ודוד ביטן הצעת חוק שלפיה עובדים לא יחויבו לפרוש מעבודתם בגיל 62–67 ויקבע מנגנון פרישה גמיש, כפי שנקבע במדינות אחרות בעולם. מוצע לבטל את חובת הפרישה מחמת הגיל ולאפשר פרישה גמישה, ובכלל זה צמצום הדרגתי של שעות העבודה, על פי רצונו ויכולתו של האזרח הוותיק. עם זאת, יש להביא בחשבון שבמקצועות שוחקים במיוחד ייתכן שיש לקבוע גיל פרישה קשיח.
מנגד לחלופה זו עומדת הגישה שאין צורך לשנות את המצב הקיים, שכן כל העלאה של גיל הפרישה טומנת בחובה פגיעה בזכאות לפנסיה ולקצבאות שהנשים והגברים זכאים להם בהגיעם לגיל הפנסיה. נגד טיעון זה עומד קודם כול הנימוק הדמוגרפי: לא ייתכן להשאיר את גיל הפרישה על כנו לנוכח העלייה הניכרת בתוחלת החיים. כמו כן, אין להתעלם מכך שאזרחים ותיקים רבים רוצים להמשיך לעבוד והדבר נמנע מהם כיום בגלל החסם החוקי, ולא זו בלבד אלא שאם ימשיכו לעבוד מצבם הבריאותי ואיכות חייהם יהיו טובים יותר. גם מצבם הכלכלי ישתפר בגין השינוי, ואף תהיה לכך השפעה חיובית על ההוצאה הלאומית על בריאות ורווחה.
בין שתי החלופות הללו עומדת החלופה של העלאת גיל הפרישה, ובתוך כך הסוגיה של השוואת גיל הפרישה של הנשים לזה של הגברים והאפשרות של פרישה חלקית ודיפרנציאלית. לעניין גיל הפרישה של גברים ושל נשים, אין ספק שדרוש שינוי של ממש בחוק גיל הפרישה. אחת האפשרויות שהועלו בעבר (בוועדת נתניהו) היא להעלות ל-70 את גיל הפרישה לנשים ולגברים כאחד. בהקשר זה גם מוצע להצמיד את גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים, וכך עם העלייה בתוחלת החיים יעלה גם גיל הפרישה.
לעניין פרישת נשים יש להזכיר שכבר התקבלה החלטה להעלות את גיל הפרישה של נשים ל-64 , אולם בשל התנגדות של ארגוני נשים וכמה חברות כנסת הוחלט שלא לאמץ את המלצות הוועדה והושג הסכם פשרה שלפיו גיל הפרישה לנשים יישאר 62 עד שנת 2017 ואחר כך יועלה בהדרגה. על פי הערכה של הביטוח הלאומי, עלייה של שנה בגיל הפרישה של נשים מביאה לחיסכון של 550 מיליון שקל בשנה בקצבאות המוסד לביטוח לאומי. כך, העלאת גיל הפרישה של נשים בחמש שניםוהשוואתה לגיל הפרישה של הגברים כיום (67 )תביא לחיסכון של 2.7 מיליארד שקל לשנה. חשוב לציין שברוב המדינות המפותחות גיל הפרישה של נשים זהה לזה של גברים.
העלאת גיל הפרישה עומדת על סדר-היום כמעט בכל מדינות העולם. חלקן כבר העלו את גיל הפרישה וחלקן מתכננות לעשות זאת. במקצתן אף בוטלה חובת הפרישה מחמת הגיל.
העלאת גיל הפרישה נתמכת גם בנימוקים כלכליים הקשורים ביכולת של המדינה וחברות הביטוח לעמוד בהתחייבויות הכספיות העתידיות. לפי הערכות אקטואריות, בעוד כ-25 שנה לא יהיה למוסד לביטוח לאומי הכסף הדרוש למימון קצבאות הזקנה, והנטל הכספי ייפול על תקציב המדינה. חלק מהגורמים הכלכליים תומכים בהעלאת גיל הפרישה כדי לחסוך בהוצאות עתידיות. ואולם, אפשר גם להסיר את חסמי החקיקה לתעסוקת מבוגרים ולאפשר לאנשים להמשיך לעבוד לפי יכולתםורצונם בלי לשנות את הגיל הקובע למתן תשלומי הקצבאות והפנסיה. הצעות חוק הועלו כבר בעבר (פרוט במסמך המלא)

המלצות
ביטול חובת הפרישה על פי גיל – לבטל את חובת הפרישה מחמת גיל הקבועה היום בחוק ולהמירה בפרישה תפקודית, קרי, יהיה אפשר לפטר עובד רק בשל אי-התאמה תפקודית. שר הרווחה יקבע, בהתייעצות עם שר הכלכלה ושר האוצר, תקנות לפרישה תפקודית. כיום אפשר לפטר עובד בהגיעו לגיל 67 בשל גילו בלבד, גם אם הוא אינו מעוניין לפרוש ומצבו הבריאותי ותפקודו המנטלי והפיזי מאפשרים לו להמשיך לעבוד.

תעסוקה

בוועידת מדריד 2002 התקבלה בין השאר ההחלטה הזאת: לאפשר לאנשים זקנים להמשיך לעבוד כל עוד הם מעוניינים ומסוגלים לעבוד... לקדם יוזמות לתעסוקה עצמית לאנשים זקנים... לבטל מגבלות גיל בשוק העבודה הפורמלי... לקדם כנדרש גישה חדשה לפרישה במיוחד על ידי יישום עקרון הפרישה הגמישההחלטה זו יושמה באופן חלקי ומצומצם בלבד במדינת ישראל, אף שממשלת ישראל התחייבה לכך בחתימתה על תוכנית הפעולה של ועידת מדריד.
בישראל 20.4% מכלל בני ה-65 +ממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי –28.7% בקרב גברים ו-13.8%בקרב נשים.

עד לשינוי המיועד בחוק גיל הפרישה יש לפתח תוכניות ולמצוא דרכים לאפשר תעסוקה למי מהגמלאים שמעוניינים ויכולים להמשיך לעבוד.  אם יש הסכמה בין העובד למעביד, המעביד יכול לאפשר לאזרחים ותיקים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי. לשם כך יש לפתח את המנגנונים הדרושים כדי ליצור קשר בין המעוניינים לעבוד ובין

מעסיקים שמוכנים להעסיק אזרחים ותיקים לאחר גיל פרישה. לדוגמה, אין מניעה להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה הרשמי על בסיס הסכם עבודה אישי.

מסימולציה שעשתה הוועדה בנושא התעסוקה של עובדים מבוגרים נמצא שדחיית הפרישה בשלוש שנים מגדילה את הפנסיה החודשית ב- 20%.

הכנסה ממסים – אזרחים ותיקים שימשיכו לעבוד ימשיכו לשלם מסים לקופת המדינה, יגדילו את ההכנסה ממסים ויתרמו לצמיחה במשק.

ביטחון – בגיוס בשעת חירום הצעירים יוצאים למילואים. ככל שקבוצת המבוגרים הפטורים מגיוס בארגון גדולה יותר, כך תישמר טוב יותר יכולתו להמשיך לתפקד בשעת חירום.

בקרב חברי הוועדה הייתה הסכמה גורפת שיש לתת לאוכלוסייה המבוגרת הזדמנויות תעסוקה רבות יותר וכי לשם כך יש לשנות את התפיסה הקיימת בנוגע לעובד המבוגר, להגמיש את יחסי עובד–מעביד לאחר גיל הפרישה ולהסיר את החסמים החוקיים, הכלכליים והחברתיים העומדים בפני העובדים המבוגרים. המלצה כללית זו גם קיבלה גושפנקא רשמית בהחלטת הממשלה.
 אחת ממטרותיה של ועדה זו היא לקדם את היעד של הרחבת אפשרויות התעסוקה לאזרחים הוותיקים לאחר פרישתם הרשמית מעבודה ולהציע דרכים מעשיות להשגת היעד. לצורך השגת היעד הזה יש להתמודד עם החסמים הקיימים, ובעיקר – דעות קדומות וחסמים בחקיקה.

דעות קדומות
הדעה הרווחת היא שאצל אנשים מבוגרים חלה ירידה ביכולת הפיזית והמנטלית ולכן פריון העבודה שלהם יורד. מסתבר שלכוח פיזי אין חשיבות רבה בעולם התעסוקה העכשווי, וצפוי שחשיבותו תפחת עם השינויים במבנה העבודות בעתיד. לעומת זאת יכולת אנליטית ויכולת תקשורת נעשות חשובות יותר, ואת אלה יש לאזרחים הוותיקים לא פחות מאשר לצעירים. נוסף על כך, מבוגרים הם בעלי מוטיבציה, יכולת התמדה ודבקות במשימה, שיש להם חשיבות רבה למעסיקים.

חסמים המעוגנים בחקיקה

חוק גיל פרישת חובה מאפשר פיטורי עובדים בשל גילם, ובמקומות שבהם חל הסכם קיבוצי (משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, אוניברסיטאות ועוד) אף מחייבים עובדים לפרוש בגיל הפרישה הפורמלי.

חסמים כלכליים

שני חסמים כלכליים עיקריים מהווים תמריץ שלילי ליציאה לעבודה של אזרחים ותיקים, האחד נוגע למקבלי השלמת הכנסה והשני – לאזרחים בגיל המותנה.
החסם למקבלי השלמת הכנסה הוא שיחיד המשתכר מעל 2080 שקלים וזוג המשתכר מעל 2,467 שקלים אינם זכאים להשלמת הכנסה ולכל ההטבות הנלוות לכך, הנאמדות ב-1400 שקלים.
החסם השני נוגע להכנסת עובדים בגיל המותנה. המרבית היא 5,646–9,228 שקלים ליחיד ו - 7,529 – 13,04913  למי שיש לו בן/בת זוג, מופחתים מקצבתהזקנה שלהם 60% מסכום ההכנסה שמעל ההכנסה המרבית. מי שהכנסתו המרבית מעל סכומיםאלו אינו זכאי לקצבת זקנה עד הגיעו לגיל הזכאות המוחלט לקצבה – 70 .יתר על כן, אזרח ותיקשעובד משלם מס הכנסה על הכנסה זו בשיעור 14% ותשלומי ביטוח לאומי.

המצב הקיים

על פי החלטת הממשלה מס' 834 הוחל בביצוע תוכנית להעסקת מבוגרים. המשרד לשוויון חברתי מפעיל, בשיתוף עמותת "והדרת" ובסיוע עמותת "מטב", את התוכנית "דרוש ניסיון" – פורטל תעסוקה לאנשים מבוגרים שאזרחים ותיקים שמחפשים עבודה ומעסיקים שמעוניינים להעסיקם וארגונים לא 33 מפעלים יכולים להירשם בו, לנסח קורות חיים, לפרסם מודעות דרושים ועוד.
מעטים הכירו בתועלת שבהעסקת מבוגרים ויצרו את ההסדרים הדרושים להעסקתם במשרה מלאה או חלקית. בשנים 2015–2017 נרשמו באתר 12,251אזרחים ותיקים ו-3,241  מעסיקים מהניסיון שנצבר בהפעלת "דרוש ניסיון" עולה כי אזרחים ותיקים רבים מבקשים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי.
בהמשך להחלטת הממשלה וביוזמת המשרד לשוויון חברתי הוחל בביצוע פיילוט של "תקן אזרח ותיק" במשרדי הממשלה – מסלול תעסוקה ייעודי בשירות המדינה לאזרחים ותיקים מעל גיל הפרישה. עד כה הוקצו 60 תקנים למשרות מינהליות ומקצועיות, אולם מספר המועמדים למשרות אלו קטן.
לשם מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה הוקמה ועדת היגוי בראשות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, וחברים בו נציגי המשרדים הנוגעים בדבר. הוועדה עוקבת אחר כל הפעולות הנעשות במישור הממשלתי, הציבורי והפרטי. בשנים האחרונות ננקטו כמה יזמות לתעסוקת מבוגרים.
המשרד לשוויון חברתי מקיים פעילות ענפה בתחום זה.
ארגונים נוספים אשר עוסקים בהשמת אזרחים ותיקים בעבודה הם "תלם", חברת "שיפור", עמותת "קליק", "ג'וינט אשל",  ולאחרונה פותחה תוכנית מיוחדת להקמת מרכזי תעסוקה למבוגרים ברשויות המקומיות.
התמונה המתקבלת מהפעילות של משרדי הממשלה והארגונים הציבוריים בתחום תעסוקת המבוגרים היא של עשייה בכיוון הרצוי, אולם אף שכבר יש תוצאות חיוביות, היקף הפעולה קטן ביחס לביקוש בקרב האזרחים הוותיקים. לפיכך עולה צורך לגבש תוכנית מקיפה לשם הסרת החסמים הקיימים מחד גיסא ופיתוח הזדמנויות תעסוקה מאידך גיסא. בתוך כך יש להביא בחשבון את ההעדפות המיוחדות של המבוגרים, שמעוניינים בעיקר במשרות חלקיות וגמישות.

המלצות
-        לאמץ את המלצות הוועדה לשילוב מבוגרים בתעסוקה ובקהילה וליישם את החלטתהממשלה מס' 834 בנדון.
-       
נציבות שירות המדינה קבעה מקצועות מסוימים בשירות המדינה שבהם אפשר להמשיך להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה הרשמי, ואושרו לצורך זה 60 תקנים של אזרח ותיק.
-       
מוצע להרחיב את התוכנית ולתקצב 1,000משרות תקניות בשלוש השנים הבאות.
-      
לקבוע גם ברשויות המקומיות מקצועות מיוחדים ולאשר תקנים שבהם יוכלו אזרחים ותיקים להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה, במשרה מלאה או חלקית.
-       
לתת הקלות במסים ובתשלומי הביטוח הלאומי למעסיקים שיעסיקו אזרחים ותיקים.
-       
לסייע תקציבית לארגונים העוסקים בקידום תעסוקת מבוגרים ופועלים להגדלת מספר המפעלים והארגונים המוכנים להעסיק אזרחים ותיקים, לגיוס אזרחים ותיקים המעוניינים לעבוד ולקישור ביניהם.
-       
להרחיב את פעולתו של הפורטל "דרוש ניסיון", המרכז מידע כללי וספציפי על אפשרויות תעסוקה של מבוגרים ומקשר בין מעסיקים שמעוניינים להעסיק אזרחים ותיקים ובין מי שמעוניינים לעבוד.
-       
להפחית את שיעור הקיזוז של קצבת הזקנה כנגד הכנסה מעבודה ) מ-60% ל- 30%

להעלות את הסכום שאפשר להשתכר ללא פגיעה בהשלמת הכנסה ל-700,3 שקלים

לפתח קורסים לאזרחים ותיקים המיועדים להקניית מיומנות וכישורים בחיפוש עבודה.
 

« חזור